היבטים נוספים בהוראת הכדורסל ובהכנת מערך שעור 

א.    המטרות שאנו מציבים לעצמינו בהוראת מיומנויות בכדורסל הן:
1    החימום - לחימום משמעות גדולה, מעבר להכנה הפיסיולוגית ומוכנות למאמץ גופני, הצורך הראשוני הוא להלהיב את הילדים , לגרום להנאה, שיתוף פעולה, ראיה מרחבית עוררות  ומוטיבציה להמשך הפעילות בשיעור. המשחקון משלב גם התנסות ראשונית במיומנות הנלמדת. בהיבט ההוראה, רצוי לתת שם למשחקון, מטרתו , הסבר החוקים והדגמה על קבוצה קטנה. חשיבות ההוראה היא ביכולת שלנו המורים ליצור עניין ומעורבות בקרב בילדים. למשל בנושא מסירות, אני נוהגת לשאול הילדים "איזה סוגי  מסירות אתם מכירים?" מחלקת לזוגות , שלשות והם מתחילים למסור אחד לשניה במגוון מסירות. מסתבר שהם מכירם הרבה. הידע בעידן הטכנולוגי זמין לכל אחד. מבחינה חינוכית, אנחנו מעצימים את התלמידים ומעריכים את הידע שלהם . מבחינת הילדים, יש בהם תשוקה רבה ורצון להראות לכולנו את מה שהם יודעים. בכך יצרנו כר נרחב ללמידה,  מעורבות, יצירתיות והשתתפות פעילה בשיעור. 

2    לימוד המיומנות -האמירה: "דוגמא אחת שווה אלף מילים" – עובדת! ולכן הדגמה אילמת של המיומנות הבסיסית בכדורסל על ידי המורה הכרחית! . בשלב הבא, הדגמה משולבת בהסבר עם עקרונות והדגשים. למשל, בנושא כדרור נדגיש כדרור לצד הגוף בגובה ברך/ מותן מבט קדימה ועוד.. הדגשים אלו מועילים לביצוע טוב והצלחה הילד/ה בשליטה בכדור. הילדים מאד מעריכים למידה ומענה לשאלה "למה אני צריך את זה?" . כאן המורה יציג את מטרת המיומנות. למשל, כדרור התקפי יעיל על מנת להגיע מהר לסל במיוחד שאין הגנה. הילדים שוקלים אם זה אכן יעיל לעשיית סל מהיר וקליל. מכאן, עם הפנמת ההדגשים, ביצוע המיומנות אצלם משתפר. 

3    תרגול המיומנות - אנו מקנים ידע וכלים לביצוע המיומנות על ידי תרגול מדורג (החל מסטטי ועד ריצה). הילדים צריכים גם להבין את ההיגיון והכדאיות בביצוע מיטבי של המיומנות. (לגדל ילדים חושבים וביקורתיים). רצוי לפרק מיומנות מורכבת לחלקים המאפשרת לילד/ה להתנסות בהצלחות ולא בכישלונות. הדבר מעורר מוטיבציה להמשיך בלמידה כמו גם, מתן משוב חיובי ומשפר על ביצוע המיומנות ואו חלק מזערי ממנה. במקביל, לאתגר בקושי רב יותר את המצטיינים.

4    איתור שגיאות ותיקון – אחת מהמטרות העיקריות שלנו כמורים ומאמנים לדעתי, לשפר ולקדם הילדים במשחק הכדורסל. למנוע מצב שבו התלמיד הצליח "להחליק" את ההתנסות מבלי להבין את הבעיה. במידה ונעלים עין מטעויות מכל סיבה שהיא בפועל, לא קידמנו ולא שיפרנו אף ילד/ה. כמובן שאין צורך בתחילת הדרך לדרוש ביצוע מושלם ואו לחזור על המיומנות פעמים רבות בשיעור אחד.  הלמידה החינוכית מתבצעת כאשר המורה יוצר אוירה נוחה לטעויות, אינו מציין את שמו של הילד שביצע משימה באופן לא מוצלח אלא, מראה הטעות הנפוצה באופן פומבי, אם מזדמן בהומור, התנהלות זו מורידה חרדות אצל הלומדים. המורה או תלמיד מוכשר מדגים שוב את הביצוע המיטבי כהכנה לתרגול נוסף.
5    תרגול נוסף במשחקון ואו במצבי משחק - נדרשת סבלנות ותרגולים נוספים בשעורים אחרים על מנת להשתפר. מגוון אוכלוסיית הילדים בבית הספר הינו הטרוגני . יש מוכשרים יותר ויש פחות ועלינו להכיל שונות זו  באמפתיה, ביחס אישי ובהתאמות מקצועיות לכל ילד/ה. אחת כמה וכמה כשמדובר על מסגרת בית ספרית שאינה מסגרת תחרותית גרידא להישגים מיידים בליגה . אנו צריכים לראות תמיד את עולמו השברירי של הילד. לא כל אחד יהיה כדורסלנ.ית מקצועני.ת אבל לכל אחד.ת הזכות ליהנות מאימון ומעיסוק במשחק הכדורסל. תרגול נוסף יתבצע במידתיות  במסגרת משחקון ואו במהלך של אחד ממצבי משחק הכדורסל. למשל, תרגול בכדרור התקפי יכול להתבצע בזוגות בשילוב מסירה לחבר ובסיום, זריקה לסל.

6    משחק כדורסל - לעיתים אנו שוכחים להקציב זמן למשחק רגיל בכדורסל מתוך חשש שטרם לימדנו את כל המיומנויות הבסיסיות ואת כל החוקים.  עלינו להפיג חששות אלה . חוקי המשחק מאוד פשוטים ואין צורך לסבכם: בשלב הראשון להציג גבולות המגרש, אפשר להתקדם  בכדרור אם עוצרים ניתן למסור לחבר  או לזרוק לסל כאשר הטווח קרוב לילד. הפעילות הקבוצתית מאוד חשובה לשיתוף פעולה , עבודת צוות , קבלת החלטות גיבוש וכדומה. ניתן לערוך בגילאים נמוכים משחק  6 על 6  ואו בקבוצות קטנות יותר 3 על 3 בכמה סלים, אם הדבר מתאפשר במגרש. ובמיגון נוסף של אפשרויות למשל שגרירים שעומדים מחוץ למגרש ואו הגבלות של כדרורים או מתן בונוסים על מסירות , קליעה לאחר ביצוע מיומנות נלמדת ועוד

​

ב.    רישום ושרטוט - בהכנת מערך השיעור רצוי לתכנן ולארגן הלומדים במגרש עצמו על ידי שרטוט המקל על הצורך בהסבר מילולי נוסף להוראת המורה.    

ג.    שיקולי דעת - היבטים חינוכיים משולבים בלימוד הכדורסל. במערך שעור אחד, רצוי להתמקד בשיקולים ממוקדים. אם הנושא הוא כדרור לדוגמא, בתחום רגשי  - נרצה שהתלמיד/ה יחווה תחושת הנאה תוך תנועת ההתקדמות לסל בכדרור מהיר או איטי.  תחום הכרתי – הבנת הדגשים ועקרונות הכדרור לצורך שליטה ושמירה עליו מחטיפה. תחום גופני -ביצוע מיטבי של פעילות פיסית של היד, פתיחת אצבעות, פעילות כף היד והכתף ואופן ליווי הכדור. תחום חברתי ומוסרי- שיתוף פעולה, אמון הדדי והגינות ספורטיבית. 

ד.     קשיים צפויים -  חוקרים רבים בחינוך טוענים כי בגישת ה - PBL - Problem-Based Learning, או למידה המבוססת על פתרון בעיות . היא זו שגורמת ללמידה משמעותית   לסקרנות וחשיבה מחוץ לקופסא. אנחנו יכולים להכין מערך שעור מושלם אך המציאות אינה מאפשרת יישום המערך בשלמותו. עולים קשיים ובעיות הגורמים לנו לסטות מההכנה. זה כמובן בסדר כל עוד לא איבדנו לחלוטין את עמוד שידרה של המערך. ולכן אני תומכת בדעה שחשיבה והדמיית מכשולים עתידיים היכולים לקרות, תקנה לנו פתרונות וכלים להתמודד מולם, תשאיר אותנו מרוכזים ובזרימה. למשל, קשיים של תנאי מגרש וציוד חסר. קושי אצל חלק מהילדים באי הבנת חוקי המשחקון, קושי בביצוע המיומנות  ובעיות חברתיות שיחשפו בתחרות או במשחק.  כאשר אנו מציפים מלכתחילה בעיות עתידיות יש לנו הכלים למצוא פתרונות (עמיתים, ספרים, אינטרנט מאמרים ועוד) למכשולים במהלך האימון. ובכך "לחסוך" הרבה שנות ניסיון בהוראה.

ה.    רפלקציה - הערכת התכנון, הביצוע ומסקנות הכרחית לשיפור ההוראה והלמידה. אפשרות לבקר עצמנו או לבקש מעמית למקצוע להיות נוכח באחד השעורים. היבט נוסף , לבקש משוב מהילדים עצמם. מניסיון, הם אומרים, ללא מחסומים, את האמת מנקודת מבטם. ולכן ניתן ללמוד הרבה מאוד על ההוראה שלנו ועל תכניה ולהשתפר להבא.